יח"צ בחרום

האגדה מספרת על שני מוכרי נעליים שמגיעים לאי של ילידים.

הראשון מתקשר לבוס ואומר לו: "כולם כאן יחפים אין לי מה לעשות כאן, אני חוזר".

השני מתקשר לבוס ואומר לו בהתרגשות: "כולם כאן יחפים, מהר תשלחו לי 2 קונטיינרים של סנדלים".

המבצע הצבאי המתרחש בימים אלו מעמיד את משרדי היח"צ בדילמה: מצד אחד למי יש זמן וכח לעסוק ביח"צ. מהצד השני איש יח"צ טוב אמור לראות את ההקשרים ולנסות לבחון מה ניתן לעשות במצב הקיים וכיצד הלקוח יכול להתחבר לסדר היום בצורה טובה ויעילה.

בפועל, במדינה כמו שלנו והשגרה שנכפתה עלינו שאינה חדשה, כמעט כל גוף יכול להירתם למאמץ המלחמתי ולנסות ולתת ללקוח ערך מוסף של תמיכה בקהילה ומתן מענה לצרכים הנובעים מהמצב.

צריך יצירתיות, מחשבה עמוקה ובחינה כנה של המצב והאפשרות של הלקוח לתרום למאמץ המלחמתי.

בעבר היתה לנו הזכות לדברר את תיירות נצרת, שבשעת חירום, בשריפה הגדולה בהרי ירושלים – הזמינה תושבים מהאזור, כאלו שביתם נפגע, לאירוח ללא תשלום בעיר.
במקרה אחר, כשדבררנו את ארגון הרופאים הווטרינרים, הם הציעו אירוח בכלביות ברשויות המקומיות לכלבים שמשפחותיהם עזבו את האזור, וכשדיבררנו מספר אטרקציות תיירותיות הן הזמינו את תושבי הדרום לאירוח חינם.

יש מי שעלול כמובן להתייחס בחשדנות ואולי ציניות לאירוע, אבל אם התמיכה היא אמיתית ואם הגוף באמת מגיע בידיים נקיות ומציע סיוע לקהילה אזי גם באירוע משמעותי כזה ניתן לעשות יחסי ציבור וניתן לפעול ולקדם את הלקוחות.

צריך יצירתיות, ולא פחות חשוב אם לא יותר – חובה לפעול בכנות (אגב, אלו דברים שתמיד מומלץ למי שעוסק ביחסי ציבור).

בתקווה לימים שקטים יותר.