ליווי תקשורתי להליך משפטי

סטודנט למשפטים יגיד לכם שהליך משפטי הוא מנותק משיקולים פופוליסטיים ; הצדק נעשה בבית המשפט ומושתת על ראיות מוצקות וחזקות ועל עבודתם של הפרקליטים. ויש גם חוק בנושא סוב-יודיצה, שעל פיו אסור לכלי תקשורת לחוות דעה או לדווח על הליך משפטי תלוי ועומד לפני שנפסק הדין.
הבעיה היא שכוונות לחוד ומציאות לחוד. כל עורך דין למד מניסיונו ויודע שלהיבטים הציבוריים עשויות להיות השלכות על הצעדים המשפטיים.
הנושא רלוונטי לכלל הצדדים בהליך המשפטי, בין אם אתם מאשימים או נאשמים, תובעים או נתבעים, הלך הרוח הציבורי משפיע הן על הפרקליטות ובסיכומו של יום עלול להשפיע גם על השופטים. נכון אומנם שבמדינת חובבת בתי משפט כשלנו ישנם תיקים רבים ורק בודדים מהם זוכים לחשיפה תקשורתית, אבל בין אם המשפט הוא ציבורי בגלל חומרת העברות (לכאורה) או היותו של מי מהצדדים סלב (מסוג כזה או אחר), להלך רוח הציבורי עשויה להיות השפעה על המערכת המשפטית.
בשלב הראשון, טרום משפט, נוהג מקובל בשנים האחרונות שנאשמים בפלילים מגלים במעצר את דרך הישר, חובשים כיפה לראשם, ייתכן שבאמת ובתמים הם מצטערים על המקרה וייתכן גם שלא. בשלב זה (במידה והסיפור טוב), הם מנסים להתנצל פומבית באחת מתוכניות האקטואליה ברדיו או בטלוויזיה ולהפגין אמפתיה לנפגע (ככל שעורך הדין מרשה או ממליץ).
השלב הבא, כתב התביעה מוגן מלשון הרע ועל כן ניתן לשזור בו ביטויים שיקלו על עורכי העיתון לתת כותרות מרעישות בעיתון של מחר. מהצד האחר, אם חלילה הפרקליטות התרשלה או לא מאשימה בסעיף חמור, ניתן להביא את נפגע העבירה על מנת שיסביר עד כמה הפרקליטות מקלה ראש במעשה החמור.
בתביעות רשלנות ניתן למואשם להרגיש את המשמעות של מעשיו ואולי לזרז אותו לקבלת אחריות או לפחות להגיע לפשרה שתסייע לקבל פיצוי על העוול הנגרם לכם.
במהלך המשפט, על אחת כמה וכמה כשהוא מסוקר, ניתן לסייע לכתבים לקבל מידע שיכול ליצור אווירה נעימה יותר עבור אחד הצדדים ולהקטין את המעשה או להגדילו (בהתאם לצד שלכם) וכמובן, להקפיד על קרדיט לעורך הדין הנאמן על היותו מוכשר כל כך.
נכון אמנם שלא כל משפט הוא עלילה של סרט דוגמת "קרמר נגד קרמר" וכי כוחו של יועץ תקשורת מוכשר ככל שיהיה לא תמיד מספיק, אבל אין ספק שבמקרה של עו"ד מוכשר חייב להיות שימוש גם בכלי התקשורת על מנת לסייע לו בהתמודדות עם כלל ההיבטים בזירה המשפטית.