קשרי ממשל

בכנסת מתקבלות מידי יום עשרות החלטות ומחוקקים חוקים רבים העשויים לקדם ארגון או לפגוע בו, להיות הזדמנות עסקית או לגרום לסגירתו.

במשך שנים, ההחלטות במסדרונות הכנסת התבססו על חברי הכנסת ב"ייעוץ" לחברי המפלגה. מי שחיפש להשפיע על מקבלי ההחלטות, היה צריך להיות "חבר מפלגה". כל השאר, ויהיו צרכיהם חשובים ככל שיהיו, נתקלו בגדרות גבוהות.

פניות בכתב, ויהיו אלו החשובות ביותר, מצאו עצמן בפח או במגרסה, פעמים רבות מבלי שנקראו. פניות בע"פ נאמרו (אך לא תמיד נשמעו) והוצגו בצורה לא נכונה. לפיכך, התקבלו החלטות רבות מבלי שתינתן זכות לנפגעים להשמיע קולם בפני מקבלי ההחלטות. כתוצאה מכך, הלך וגבר הצורך בייעוץ מקצועי.

בדומה למדינות אחרות בעולם, החלו לפעול בישראל הלוביסטים המקצועיים. תרומתם נראתה מיד. בתחילה היו לוביסטים לארגונים הכלכליים הגדולים ובהדרגה הלך והתפשט התהליך.

כיום, ארגונים וגופים שונים נעזרים באיש מקצוע, המסייע להם להציג את עמדותיהם בפני מקבלי ההחלטות.תפקיד הלוביסט הוא להיות "פרקליטו" של לקוחו (גוף, מוסד, או ציבור מסוים) בפני מקבלי ההחלטות. בדרך כלל לפני קבלת ההחלטות, ובמקרים אחרים אחרי ההחלטה, בכדי לשנות את רוע הגזרה.

במסגרת זו משמשים הלוביסטים כ"פה" עבור אלה שבכוחות עצמם, ללא היכרות עם המערכות הציבוריות ודרכי הפעולה – לא היו זוכים לכך שקולם ישמע ושדעתם תילקח בחשבון.

הלוביסטים, מנתחים את הזירה: חולשות וחוזקות, פרטים אישיים של חבר הכנסת, ומידע גלוי יותר ופחות.

המטרה היא אחת: למצוא את נקודות ההשקה שבין מטרותיו של חבר הכנסת ובין מטרתו של הלקוח. תוחלת העבודה היא ייצוג לקוחותינו מול הרשות המחוקקת והרשויות המבצעות, בדיוק כפי שעורך-דין מייצג את מרשו בפני הרשות השופטת – הכל בהתאם לחוק ולתקנון הכנסת .

בכנסת, השימוש בלוביסט לא מקצועי עלול לעלות הרבה (תיקון תקלות שעשה חובבן).